הכנסות פאסיביות – הדרך לשימור איכות חיים

רובנו כבר מבינים היום כי הפנסיות שיהיו לנו בעת הפרישה ושתלויות בעבודה שלנו (בין אם כשכירים ובין אם כעצמאיים), פשוט לא יספיקו. יש הרבה סיבות לכך, אבל זה נושא למאמר אחר. אז ברור לנו שהסתמכות רק על הפנסיה הזו תוביל אותנו לירידה גדולה מאד ברמת ההכנסה (לפעמים  ב- 50% ואף ביותר) וכתוצאה מכך גם ברמת החיים.

אז מה אפשר לעשות? לנתק את הקשר בין ההכנסה שלנו לזמן שלנו, כלומר, לדאוג למצב שבו ההכנסה אינה תלויה בכמה שעות נשקיע בייצור שלה – עובד שכיר חייב להגיע לעבודה ל- X שעות כדי לקבל משכורת, ואם לא הגיע, המשכורת יורדת בהתאם לכמות השעות. גם מרצה עצמאי, למשל, תלוי בכמות השעות שנותן – ככל שירצה פחות שעות, ההכנסה שלו תרד.

אנחנו נרצה לייצר הכנסה שתגיע אלינו בלי קשר לזמן שנשקיע, גם כשאנחנו ישנים או בחופשה.

מה מקורות ההכנסה הפאסיבית שיש לנו? – השקעה בשוק ההון (למשל, במניות), רכישה של נדל"ן מניב להשקעה, הקמת עסק, ועוד. כל אחד מהמקורות האלה אמור להניב הכנסה קבועה, והרעיון הוא שהכסף "עובד" עבורנו, גם כשאנחנו לא עושים כלום.

אבל רגע, יש כאן בעיה – כל אחד מהמקורות דורשים השקעה ראשונית כלשהי, ולרבים אין כסף פנוי.

כשאני פוגש משפחות שאני מלווה, אחת השאלות הכי נפוצות שעולות היא – איך אפשר ליצור חסכונות עבור השקעה במקורות הכנסה פסיביים?

לפעמים הכסף מתחבא במקומות שלא שמים לב אליהם, וגם  בלי להוציא פחות, אפשר בעצם לחסוך יותר. איך? הנה דוגמה אחת שלקוחה מהמציאות, .(וזו רק דוגמה, יש עוד הרבה מקרים דומים))

פגשתי משפחה עם הכנסות די גבוהות שהצליחו לקראת סוף תכנית הליווי להגיע לאיזון, אבל ללא חסכון. אחד היעדים שהצבנו לתכנית היה לייצר חסכון עבור הילדים, ללימודים באוניברסיטה במקרה שלנו (זמן החסכון, כ- 12 שנים –  עד המועד שבו ידרש הכסף). אפשר כמובן להחליף את המטרה (כסף ללימודים של הילדים), בחסכון לצורך השקעה שתניב הכנסה פסיבית.

כשעברתי איתם על סעיפי ההוצאות, נתקלתי  בסעיף של מנוי לעיתון. תמורת המנוי שילמו כ- 120 ₪ מידי חודש. לאחר מספר שאלות שהצגתי לזוג, התברר שלבעל, הממלא תפקיד בכיר בחברה גדולה, יש זכאות לעיתון יומי במסגרת העבודה, והוא אכן מקבל אותו. מדובר בעיתון שונה מזה שעבורו משלמים מנוי בבית, העניין הוא שבעבודה הבעל לא ממש קורא עיתון, מחוסר זמן.

 לכן הצעתי שיחליפו את העיתון שאליו הם מנויים בעיתון שאותו מקבל הבעל בעבודה, פשוט ייקח אותו עמו חזרה הביתה.

"ברכותיי", אמרתי, "זה עתה מצאתם את החסכון שלכם…."  ולמחרת התקשרו לבטל את המנוי לעיתון, ואת 120 הש"ח הפנו לחסכון ללימודים.

לכאורה, נראה שמדובר בדבר ממש זניח – אז חסכנו 120 ₪ בחודש, אז מה?

אבל כשחוסכים 120 ₪ בחודש, אחרי שנה יש 1,440 ₪, ואחרי 12 שנים, (זמן ההשקעה המתוכנן) יהיו להם 17,280 ₪, וזה עוד בלי להתחשב בתשואה כלשהי שלאורך התקופה ישיגו על ההשקעה!

17,280 ₪ זה סכום שיכול לממן כמעט שנתיים של שכר לימוד באוניברסיטה! וזה מסכום זניח יחסית, כמעט לא מורגש, של 120 ₪ שהתעופפו להם קודם לעיתון.

באותו האופן ניתן למצוא סכומים נוספים במקומות שונים וליצור חסכונות גדולים יותר מבלי לקצץ בהוצאות ומבלי לרדת ברמת החיים, פשוט למצוא את אותם כספים ש"נוזלים" לכל מיני מקומות לא ממש חשובים בלי שנרגיש.

ואתם? איך זה אצלכם? האם גם אצלכם יש סכומי כסף קבועים שנוזלים מהחשבון לכל מיני מקומות לא ממש חשובים לכם? שווה לבדוק, אולי תגלו שם גם את ההכנסה הפסיבית הבאה שלכם

מצאתם? ספרו לי בתגובות!

בהצלחה!

אילן מתתיהו, רו"ח (CPA, Isr.)

הצלחה כלכלית – בבית ובעסק

www.ilanmat.co.il   contact@ilanmat.co.il

054-8885738

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s