מה מונע התנהלות כלכלית נכונה של משפחה?

יש יותר מתשובה אחת לשאלה בכותרת. תשובה אחת היא תנאי מקדים והכרחי לכל התנהלות כלכלית סבירה או טובה: לדעת מה מצבכם הכלכלי.

נפרוט את התשובה הזו לדברים קונקרטיים (רשימה לא ממצה):

  • לדעת מה הן ההכנסות החודשיות
  • לדעת מה הן ההוצאות החודשיות
  • לדעת מה הפער בין ההוצאות החודשיות להכנסות החודשיות
  • לדעת מה הם דפוסי ההוצאה
  • לדעת מה הם דפוסי ההכנסה (אצל שכירים זה קל יחסית. אצל עצמאים הרבה יותר מסובך)
  • לדעת מה הם החסכונות שלהם וכמה הם שווים (כולל חסכונות לטווח ארוך, כגון: חסכונות פנסיונים)
  • לדעת מה הוא האשראי שלקחתם או כמה אתם חייבים
  • לדעת מה הם דפוסי ההחזר של האשראי שלקחתם

מה קורה כשלא יודעים?

איך משפחות יכולות להקטין את הפער בין ההוצאות שלהן להכנסות שלהן כשהן לא יודעות מה גובה הפער?

במסגרת ייעוצים בכלכלת המשפחה שביצעתי, פגשתי משפחות שמוציאות כל חודש 5,000 ₪ יותר מהכנסתן החודשית או 7,000 ₪ יותר מהכנסתן החודשית. עד שלא הצגתי להן נתונים, הן חיו באשליה שהפער קטן או זניח ולכן גם לא פעלו לטפל בבעיה.

מאחת המשפחות ביקשתי לסרוק כל דואר שיקבלו מחברת הביטוח ולשלוח אלי בדוא"ל. באחד המסמכים הסרוקים, גיליתי חיסכון בסכום של כמה מאות אלפי שקלים שהם לא סיפרו לי עליו, משום שלא ידעו על קיומו.

איך אפשר לדעת?

יש רק דרך אחת לדעת: לעקוב באופן סדיר אחרי המצב. צריך לעקוב אחרי (רשימה חלקית):

להתנהל (כמעט) כמו חברה

לדעת זה תנאי הכרחי אבל לא מספיק. צריך גם לדעת כיצד להשתמש במידע שיודעים.

המפתח הוא פשוט: נהלו את כלכלת המשפחה כפי שמתנהלת חברה. באופן עקרוני אין הבדל בין חברת ענק לחברה קטנה. בחברת ענק זה רק הרבה יותר מסובך.

ניהול כלכלת משפחה פשוט יותר גם מניהול של חברה קטנה.

תכנון

בחברה בונים תכנית שנתית. התכנית מגדירה הכנסות משוערות לפי מקורות. השקעות לצורך פיתוח מוצרים או שירותים, שאולי יניבו בעתיד הכנסות והוצאות לפי סעיפים.

בכלכלת המשפחה זה יותר פשוט עושים את זה ברמה חודשית.

תכנית של חברה אינה מאפשרת הוצאות בלתי מוגבלות. אם מישהו רוצה להוציא יותר ממה שהחברה יכולה או רוצה, מבקשים שיצמצם. אותו דבר גם בכלכלת המשפחה.

בקרה

את התכנון צריך לבצע. לא תמיד הביצוע מתאים לתכנון. לצורך זה נועדה בקרה. חברות עוקבות אחרי מידת ההתאמה בין הביצוע בשטח לבין מה שתוכנן. בחריגות מהותיות צריך לטפל. לפעמים אין ברירה והתכנון צריך להשתנות עקב הנסיבות.

גם בכלכלת משפחה, צריך לבצע בקרה של התכנון החודשי. גם בקרה פשוטה יותר במשפחה מאשר בחברה.

התחום בו התנהלות משפחה מסובכת יותר מהתנהלות חברה

לרוב תכנון לטווח ארוך בחברות הוא לחמש שנים או פחות. הסיבה לכך ברורה: תכנון לאופק זמן ארוך יותר עלול להיות כל כך לא מדויק, שלא יהיה לו ערך.

בניהול כלכלי של משפחה, אין לנו ברירה לפעמים, אלא לנסות לתכנן לטווח של עשרות שנים קדימה. כך למשל, צעירים בשנות ה-20 של חייהם יגיעו בעוד 40 שנה או יותר לגיל הפנסיה. עליהם להתחשב בכך בתכנון הכלכלי שלהם. דוגמה נוספת: אם לוקחים משכנתה לעשרים שנים, צריך לחשוב על התשלומים להחזר המשכנתה במשך עשרים שנים.

תוסיפו לכך גם כשל פסיכולוגי, הנקרא "כשל העתיד". בני אדם מתקשים לראות את עצמם בעתיד הרחוק. הצעיר בן ה-25 או הצעירה בת ה-23, אינם יכולים לראות את עצמם בעוד 45 שנה במצבם של קשישים המתקרבים לגיל 70.  המשמעות הכלכלית של הכשל היא: מוציאים יותר מדי בהווה ומשאירים פחות מדי לעתיד.

בפסקה הקודמת צייננו,  שזה כמעט בלתי אפשרי לחברה לתכנן לעתיד הרחוק. זה לא פחות בלתי אפשרי למשפחה. זוג הצעירים שלא מזמן התחתנו אינם יודעים: היכן יעבדו, אם בכלל, בעוד עשר או עשרים שנה. הם אינם יודעים כמה ילדים יהיו להם. הם אינם יודעים מה יהיה המצב הכלכלי בארץ ובעולם ועוד. לסיכום אי-הוודאות כל כך גדולה, שזה לא מעשי לתכנן.

מה אפשר לעשות במקום תכנון?

אפשר לנהל סיכונים.

חוסכים לפנסיה כמה שיכולים בטווח הזמן הקצר. מושכים פיצויים רק כשאין ברירה אחרת (משיכת פיצויים עלולה להקטין את גובה הפנסיה שמקבלים בעשרות אחוזים). לא קונים בקרן ההשתלמות, דברים שאין הכרח לקנות אותם.

באותו אופן מנסים  להקטין סיכונים במשכנתה: אם נדרשת משכנתה שמשלמים עליה אחוז גבוה מההכנסה או שערכה מהווה אחוז גבוה מערך הדירה, נשקול לרכישת דירה זולה יותר: בראש העין במקום  במרכז תל-אביב, בחדרה במקום ברעננה. דירה של ארבעה חדרים במקום דירת שישה חדרים וכיו"ב.

בוחרים שילוב משכנתאות במסלולים שונים במקום אחת במסלול מוגדר. שומרים על חוסר קנס או קנס נמוך, במקרה של מיחזור המשכנתה וכמובן שממחזרים משכנתה, במועד בו כדאי לעשות זאת.

בחזרה להתחלה

תנאי הכרחי על מנת לבצע את ההמלצות שציינתי, והמלצות נוספות שלא ציינתי, ביחס לחיסכון לטווח ארוך ולמשכנתה הוא לדעת. מה שמחזיר אותי שוב לתחילת הפוסט: על מנת לדעת צריך לעקוב. במקרה של ניהול סיכונים לטווח זמן ארוך צריך לעקוב אחרי החיסכון הפנסיוני וצריך לעקוב אחרי אופן מימוש לוח תשלומי המשכנתה.

לא צריך לעשות זאת כל יום. אפשר לעשות זאת בהתרחש אירוע. אירוע המתרחש אחת לכמה חודשים הוא קבלת דיווח תקופתי מהבנק או חברת הביטוח או בית ההשקעות. עשויים להיות גם אירועים אחרים, כמו שינוי מהותי במצבכם הכלכלי או שינוי מהותי במצב הכלכלי במדינה או בעולם.

נכתב על ידי:

אבי רוזנטל

יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה.

דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

בלוג: לכלכל בתבונה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s