סעיף 102 לפקודה- מיסוי אופציות לעובדים

סעיף 102 – מיסוי אופציות לעובדים

אופציות לעובדים הן אמנם נייר ערך, אולם לא תמיד הן מופיעות בטופס 867. הסבר זה לידיעה בלבד ובמקרה של הנפקת אופציות לעובדים עליכם להיוועץ במומחה.

כל הנושא הזה התחיל כאשר לחברות היו קשיי נזילות ולא יכלו לשלם משכורות גבוהות וזו גם דרך לדרבן את העובדים לעבוד טוב יותר.

הנפקת מניות/אופציות עד ה- 31.12.02 הייתה אפשרית ע"פ מס הכנסה בשני מסלולים:

1.בסעיף 3(ט) לפקודה- המיסוי נדחה עד המימוש (פס"ד יאיר דר) מה שמאפיין את הנושא של ס' 3(ט) הוא שבעת המימוש העובד חייב במס כהכנסת עבודה על כל עליית הערך. (כלומר: מס פירותי).

2.הפעלה של ס' 102 הקודם (עד ה-31.12.02) – הסעיף הזה למעשה קבע תנאים שבהתקיימם העובד לא היה חייב במס בעת ההנפקה, אלא רק בעת המכירה. במקרה של ס' 102 העובד היה ממוסה על רווח הון.

התנאים להפעלת ס' 102 הישן: (במצטבר)

  1. המניות/אופציות שהוקצו הופקדו בידי נאמן לתקופה של שנתיים לפחות.
  2. אם מקבל המניות היה בעל שליטה (5% ומעלה) או שהוא נהיה בעל שליטה כתוצאה מההנפקה ס' 102 לא היה חל.
  3. ס' 101 לא חל בעת רישום המניות לבורסה. כלומר: אם הייתה הנפקה לפי ס' 102 ואז היה רישום- ס' 101 לא חל. (זה אומר שעל כל עליית הערך מיום ההנפקה ועד יום המכירה יש רווח הון שעליו ממוסים.)
  4. ס' 102 לא יחול אם הייתה מכירה של המניות המוקצות לפני תום השנתיים או אם העובד פרש לפני תום השנתיים.

בכל אחד מהמצבים שבהם יש "הפרה" של ס' 102 "נזרקים" לסעיף 3(ט).

איך היה המיסוי?

  • מכירה לפי ס' 102 הייתה לפי המוקדם מבין: מכירה בפועל- העובד נותן לנאמן הוראה למכור את המניות שלו החוצה והנאמן מוכר או לקיחת המניות מידי הנאמן ע"י העובד. המס על רווח ההון של העובד יחושב כרגיל (תמורה, ס"א וכו'). המחיר המקורי הוא למעשה מה ששילם העובד עבור האופציות/מניות שהונפקו. שעורי המס הם שיעורי מס רגילים של יחיד על רווח הון. קיימת הוראת מעבר הקובעת ששיעורי המס הנמוכים של רווחי הון (20% ו- 25%) החל מ- 2003 לא יחולו על הנפקות לפי ס' 102 שהיו עד ה- 31.12.02. כלומר: כל התנאים וכל החישוב שלרווח ההון נעשה על הנפקת אופציות/מניות שהיו עד ה- 31.12.02, לא משנה מה מועד המכירה- המימוש.

דוגמא: חברה הנפיקה מניות לעובד ב-31.12.01 והוא לא שילם עליהם. ב- 31.12.05 העובד הורה לנאמן למכור לו את המניות וקיבל תמורתן 100k ₪.

המס שישלם:

תמורה                     100000

מ"מ                         0

רווח הון                  100000

ס"א                         0          כי המ"מ הוא 0

רווח הון ריאלי          100000

ועל כל ה- 100k  הוא ישלם מס שולי של יום המכירה.

הכרה בהוצאה למעביד הייתה בגובה רווח ההון הריאלי של העובד.

לפי ס' 3(ט) אין הוצאה למעביד.

ס' 102 החדש: בהנפקות אחרי ה- 1.1.03- יחולו עליהם ההסדר החדש.

סעיף זה קובע שס' 3(ט) לא יחול בהקצאה של מניות/ אופציות מישום שסעיף 102 החדש כולל את כל האפשרויות בהנפקת מניה/ אופציה. למעשה 3(ט) נשאר רק למצב שההנפקה נעשתה לבעל שליטה או למי שנעשה כזה.

לפי ס' 102 החדש ההנפקה יכולה להיות באמצעות נאמן או בלעדיו. (2 מסלולים)

כאשר ההקצאה נעשית באמצעות נאמן החברה יכולה לבחור בשני מסלולים: הפירותי או ההוני.

לפי המסלול הפירותי- במועד ההקצאה העובד לא חייב במס אבל כאשר תהיה  מכירה (לפי 102 הישן) אז לעובד תהיה הכנסת עבודה/משלח יד ובמקביל לחברה תהיה הוצאה באותו סכום.

לפי המסלול ההוני-במועד ההקצאה אין אירוע מס לעובד, הרווח מני"ע בעת המכירה ימוסה בשיעור של 25% בידי העובד.

שיעור המס לא השתנה גם אם המכירה הייתה אחרי ה- 1.1.06. כלומר תיקון 147 לא חל עליה. לחברה לא תתור הוצאה במסלול זה. החברה צריכה להודיע לעובדים באיזה מסלול היא בוחרת ואי אפשר לשנות אותו.

לגבי הקצאות עד תיקון 147 מה-1.1.06- הנאמן היה צריך להחזיק במניות המוקצות לתקופה של 24 חודשים מתום שנת המס של ההקצאה אם מדובר במסלול ההוני או 12 חודשים מתום שנת המס אם מדובר במסלול הפירותי. במסגרת תיקון 147 התקופות התקצרו ל24 חודשים מיום ההקצאה במסלול ההוני ו12 חודשים מיום ההקצאה במסלול הפירותי.

הייתה גם הוראת מעבר שקבעה שבנוגע למניות שהוקצו לפני ה1.1.06 במסלול ההוני העובד יוכל לבחור את זמן ההמתנה בין 24 חודשים מתום שנת המס בה הם הוקצו – התקופה המקורית או 30 חודשים מיום ההקצאה. כלומר: עד מחצית השנה עדיף לבחור ב- 30 חודשים כי אז התקופה קצרה יותר.

הקצאה שלא באמצעות נאמן- במועד ההקצאה יהיה חיוב במס כהכנסה פירותית ומועד המימוש יהיה רווח הון. אבל, אם ההקצאה הייתה של אופציות שאינן סחירות, במועד ההקצאה לא יהיה מס ובמועד המימוש העובד ימוסה על הכול כהכנסת עבודה.

אם ההקצאה היא לא באמצעות נאמן והעובד ממוסה במועד ההקצאה כהכנסת עבודה, למעביד תותר הוצאה בגובה הכנסת העבודה. אם העובד ממוסה במועד המימוש יש רווח הון ואין הכרה בהוצאה למעביד.

לסיכום, למרות שסעיף זה נראה מסובך הוא רלוונטי מאוד לשכירים המבקשים החזרי מס לשכירים דרך טופס 1301 או טופס 135.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s